אודותיי

הסיפור שלי


נולדתי וגדלתי כבת של ימאי. מגיל צעיר שחיתי בקבוצה תחרותית, הייתי אלופת ישראל לגילאים וחלמתי להגיע יום אחד למשחקים האולימפיים.

בגיל חמש עשרה הכול השתנה.

אובחנתי עם לופוס, זאבת, מחלה אוטואימונית שאילצה אותי לפרוש מהשחייה. באותו גיל לא היו לי המילים להבין את גודל השבר. המים והשחייה לא היו רק משהו שעשיתי. הם היו חלק גדול מהזהות שלי.

היום, כאמא וכמי שעובדת עם ילדים ובני נוער, אני מבינה אחרת את מה שעבר על אותה נערה בת חמש עשרה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה החיים פירקו עבורי משהו שחשבתי שאני יודעת על עצמי.

וזו לא הייתה הפעם האחרונה.

גדלתי בבית שבו לעולם הרגש והרוח לא היה מקום מרכזי. המשכתי במסלול שנראה לי נכון ומצופה. נסעתי לאנגליה, למדתי משפטים וסיימתי את לימודיי בהצטיינות.

דווקא שם התרחש רגע קטן שהפך עם השנים למשמעותי מאוד עבורי.

רופא שפגשתי דיבר איתי לראשונה באופן ישיר על ההשלכות של התרופות הרבות שלקחתי מאז שאובחנתי. אני זוכרת שיצאתי מהמרפאה עם החלטה ברורה לקחת אחריות על הגוף שלי ועל הבריאות שלי.

לא ידעתי אז לאן ההחלטה הזאת תיקח אותי.

נישאתי, עברתי לארצות הברית, שם חייתי כחמש עשרה שנים והקמתי משפחה. נולדו לי שלושה ילדים. החיים התקדמו במסלול שנראה מבחוץ ברור ומסודר, אבל בתוכי המשיכו להדהד שאלות שלא באמת נתתי להן מקום.

על הגוף והנפש.

על מחלה וריפוי.

על משמעות.

על מי אנחנו מתחת לתפקידים, לציפיות ולסיפורים שבנינו על עצמנו.

בגיל שלושים וחמש עברתי משבר ששינה את חיי.

כבר לא יכולתי להמשיך לחיות רק בתוך התשובות שקיבלתי מאחרים. התחלתי להטיל ספק במה שלמדתי, במה שחשבתי שאני יודעת, ובעיקר בהגדרות שהחזקתי לגבי עצמי.

זה היה מפחיד.

אבל מתוך המשבר צמח גם אומץ.

אומץ לשאול.

ללמוד.

לשבור תבניות.

להסכים לצאת מחוץ למוכר ולחקור גם מקומות שלא תמיד הייתה להם תשובה ברורה.

אז יצאתי לגלות אותי.

ואני חושבת שזה מסע שיימשך כל חיי.

לאורך השנים למדתי וחקרתי את הקשר בין גוף, רגש ותודעה. נחשפתי לעבודה סומטית, לאיורוודה, ליוגה, לאפיגנטיקה, למסורות עתיקות ולגישות שונות להבנת האדם והריפוי.

תמיד עניין אותי המפגש שבין מדע לרוח.

בין מה שאנחנו כבר יודעים ויכולים למדוד, לבין מה שאנחנו עדיין חוקרים, ובין שניהם לבין מה שבני אדם חווים בגוף ובחיים עצמם.

ובתוך המסע הזה הגיע מפגש ששינה שוב את הכיוון.

פגשתי את שאנטם, המורה והמנטורית האהובה שלי.

היא החזירה אותי אל המים.

אבל אלה כבר לא היו המים שהכרתי כנערה.

במקום תחרות גיליתי הקשבה.

במקום מאמץ גיליתי רכות.

במקום הצורך להגיע מהר יותר, רחוק יותר וטוב יותר, גיליתי מה קורה כשאני פשוט מאפשרת למים להחזיק אותי.

חזרתי אל המקום שממנו התחלתי, אבל אני כבר הייתי אדם אחר.

ובהדרגה גם היחסים שלי עם המים השתנו.

בגיל שלושים וחמש עברתי משבר ששינה את חיי.

כבר לא יכולתי להמשיך לחיות רק בתוך התשובות שקיבלתי מאחרים. התחלתי להטיל ספק במה שלמדתי, במה שחשבתי שאני יודעת, ובעיקר בהגדרות שהחזקתי לגבי עצמי.

זה היה מפחיד.

אבל מתוך המשבר צמח גם אומץ.

אומץ לשאול.

ללמוד.

לשבור תבניות.

להסכים לצאת מחוץ למוכר ולחקור גם מקומות שלא תמיד הייתה להם תשובה ברורה.

אז יצאתי לגלות אותי.

ואני חושבת שזה מסע שיימשך כל חיי.

לאורך השנים למדתי וחקרתי את הקשר בין גוף, רגש ותודעה. נחשפתי לעבודה סומטית, לאיורוודה, ליוגה, לאפיגנטיקה, למסורות עתיקות ולגישות שונות להבנת האדם והריפוי.

תמיד עניין אותי המפגש שבין מדע לרוח.

בין מה שאנחנו כבר יודעים ויכולים למדוד, לבין מה שאנחנו עדיין חוקרים, ובין שניהם לבין מה שבני אדם חווים בגוף ובחיים עצמם.

ובתוך המסע הזה הגיע מפגש ששינה שוב את הכיוון.

פגשתי את שאנטם, המורה והמנטורית האהובה שלי.

היא החזירה אותי אל המים.

אבל אלה כבר לא היו המים שהכרתי כנערה.

במקום תחרות גיליתי הקשבה.

במקום מאמץ גיליתי רכות.

במקום הצורך להגיע מהר יותר, רחוק יותר וטוב יותר, גיליתי מה קורה כשאני פשוט מאפשרת למים להחזיק אותי.

חזרתי אל המקום שממנו התחלתי, אבל אני כבר הייתי אדם אחר.

ובהדרגה גם היחסים שלי עם המים השתנו.

דרך שנים של לימוד ועבודה עם ילדים ומבוגרים התחלתי לראות שוב ושוב כיצד המים יכולים לגלות לנו משהו על הדרך שבה אנחנו פוגשים את החיים.

מה קורה כשאנחנו לא בשליטה.

כשמשהו לא נוח עולה.

כשאנחנו מתכווצים, נאחזים או מבקשים לעצור.

ומה יכול לקרות כאשר, לאט ובקצב שלנו, אנחנו מגלים אפשרות אחרת.

מתוך כל אלה נולדה אקווה־ודה ורפואת המים.

לא מתוך שיטה אחת שלמדתי, אלא מתוך החיבור בין שנים של חיים במים, העבודה הטיפולית, המסע האישי שלי והחקירה שממשיכה גם היום.

אני לא מרגישה שהגעתי לתשובה סופית.

להפך.

ככל שאני עובדת יותר עם מים ועם בני אדם, אני מבינה כמה עוד יש לגלות.

אולי זו אחת המתנות הגדולות שהמים נתנו לי.

לעבור מחיים שבהם ניסיתי לדעת, לשלוט ולהגיע, לחיים שבהם אני גם יודעת לעצור, להקשיב ולהישאר סקרנית.

והיום זה המרחב שאני מבקשת ליצור גם עבור מי שנכנס איתי למים.

הכשרה וניסיון



  • מטפלת במים מעל 15 שנה
  • הידרותרפיסטית מוסמכת
  • הכשרה בארצות הברית בשיטות טיפול ועבודת גוף במים
  • וואטסו וWaterDance
  • מטפלת  איורוודה
  • מורה ליוגה
  • בוגרת לימודי משפטים והכשרה כעורכת דין
  • שחיינית תחרותית ונבחרת ישראל